את סיסמת הבחירות "בלי נאמנות -אין אזרחות", המתייחסת לכך שערבים לא משרתים את הקהילה והחברה - קשה לשכוח. אבל מה קורה כאשר ערבים צעירים אכן מבקשים לעשות שירות אזרחי לאומי?; בשנה הבאה ישנה כוונה להפחית כעשרה אחוזים במספר התקנים שתממן מכיסה מנהלת השירות האזרחי לאומי לבני מיעוטים
מנהלת השירות האזרחי-לאומי תקצץ בשנה הבאה כ-10% מהתקנים שהיא מקצה לבני מיעוטים, על אף שכבר היום נרשם תור ארוך של ממתינים. גורמים כלכליים המעורים בנושא מסרו כי ב-2009 קרוב לאלף בקשות של ערבים לשרת נדחו בשל מחסור בתקציב ובתקנים.
עלי זחאלקה, מנהל בית ספר בכפר קנא סיפר לגלי צה"ל כי הוא מכיר את התופעה הזו מקרוב. תלמידי י"ב פונים בבקשה לשרת, הם נכנסים לתור ארוך - והוא נאלץ לסרב לרבים מהם. "באמת יש צורך במתנדבים לפרוייקטים החינוכים בכיתות החינוך המיוחד ובכיתות הנמוכות", סיפר, "יש נכונות ויש הרבה מאוד רצון להצטרף אבל אין לנו תקנים".
בתגובה לדברים אמרו במנהלת כי שיעורי הממתינים נמוכים יותר וכי הקיצוץ בתקנים נועד להגביר בעלי מוגבלויות ונוער בסיכון שיכולו לשרת. בשנת 2010 60% מבני השירות הלאומי הוקצו למען בני המיעוטים, ובשנה הבאה יעמוד הנתון על 40%, בעוד השאר יוסתו למען בעלי מוגבלויות.
גם יעקב עמר העומד בראש המנהלת השירות - טוען שתמונת המצב הרבה פחות קשה. "אנחנו עושים עבודה מאוד מאומצת בהתאם למדיניות השר להגדיל את ההיקפים של המגזר הערבי. למרות שחושבים שכאילו במנהלת כביכול הצטמצם טיפה אבל בסך הכל יגדלו התקנים של הערבים", הסביר.
במקביל, במגזר הדתי-לאומי אין בעיה כזו. כמעט לא קיים דתי לאומי שביקש לשרת ונמנעה ממנו האפשרות. גם המגזר החרדי מתקבל לשירות באופן אוטומטי מתוקף חוק טל. קשה שלא להרגיש טעם לוואי כשיש קרוב לאלף ערבים שרוצים לשרת את המדינה- אבל לא יכולים.