סיפורו של דן לנדאו

67׳ שלי - 15.05.17

סיפורו של דן לנדאו. דן התגורר עם משפחתו בת"א בבניין בו גר מנחם בגין, אשר דירתו הפכה בהיעדר מילוט למקלט של הבניין כולו. בזמן המלחמה היה דן ילד בן 12 ובזכרונו נחקק החשש לגורל המדינה. ממצרים שודרו שידורי תעמולה בעברית עילגת בה איימו להשליך את כל היהודים לים. בעורף בזמן זה צבעו את פנסי הרחוב בצבע כחול כדי לבלבל מטוסים וחלונות הבתים כוסו בטיטולים כדי למנוע רסיסים. גם בכניסה לדירתו של בגין נבנו חומות מגן. ואז פרצה המלחמה, נשמעו האזעקות הראשונות וכל דיירי הבניין, 30 איש במספר, הצטופפו בדירה הקטנה בת שני החדרים. ככל שהתארכה המלחמה החלו להגיע ידיעות על ניצחונות, והרגע המכונן היה הפריצה לעיר העתיקה וההגעה לכותל. דן זוכר שברדיו שידרו את השמחה, ואת "ירושלים של זהב" של נעמי שמר. ממבט של ילד גם אם מדובר בניצחון גדול, אלו היו אירועים מאוד משפיעים וקשים