מני פיליפ עשה סרט על האלימות שתלמידים חרדים עברו בחיידר. הוא שיחזר היום (שני) אצל יעל דן בגלצ: "כשעבדתי על הסרט, הבנתי שלא רק שזה השפיע עליי, זה עיצב אותי באופן כזה שאין כמעט שום דבר בחיים שלי שלא נובע מהתוצאות של זה, ילד קטן שמרגיש שכולם בוגדים בו". (צילום: נתי שוחט)

אורלי פרוינד, ששיתפה את יעל דן בסיפור הפגיעה המינית שלה והיום עומדת בראש עמותת "יחד מחושך לאור" שמסייעת לקורבנות פגיעה מינית בגילאי ילדות, משתפת היום (שני) במסע שעברה: "פגיעה מינית בילדות זו פגיעה מאוד קשה ומצריכה טיפול ייעודי וייחודי לפגיעה. צריך זמן ואנשים מנוסים שיעזרו לעבור את התהליך הזה וללמוד לחיות לצד ההשפעות של הטראומה כי הן מאוד קשות. לצערי, הרבה שנים לא מצאתי טיפול כזה שמותאם ונותן את הכלים לחיות לצד הטראומה, וזה מה שניסיתי לבנות יחד בעמותה עם כל החברים המיוחדים שהקימו יחד איתי את העמותה. זה כולל אותך, יעל, הייתי נותנת לך זכויות בעמותה, כי אם לא הייתי אז לא הייתה עמותה"

לאחר 27 שנה - יעל דן הגישה היום (שני) בגלי צה"ל את תוכנית האקטואליה "עושים צהריים" בפעם האחרונה. במהלך תוכנית הסיום המיוחדת היא שוחחה עם מכר שלה אבי ובעלה הלל על הגמילה מסיגריות. יעל מספרת על הלל: "כמה שניסיתי להבהיל אותו עם כל מני מחקרים לא עזר, ברגע שהוא השתעל יותר מדי הפאניקה דיברה כבר מתוכו" (צילום: דוד כהן, פלאש90)

ורד ומלכי, מפונות מגוש קטיף, מספרות היום (שני) אצל יעל דן ב-"עושים צהריים" על הטראומה המתמשכת מהפינוי. טראומה שכמעט עשרים שנה לאחר מכן, עוד לא הצליחו לעכל: "אני עדיין חיה על כדורים". (צילום: פלאש90)

איילת (שם בדוי) ישנה ברחובות בזמן שהייתה בהיריון מתקדם. לא היה לה בית והיא הייתה נחושה לא ללדת בשום בית חולים מחשש שייקחו את התינוקת ממנה, משום שלא היו לה אמצעים לגדל אותה. מערכת "עושים צהריים" בגלצ ונחמה דיכנה, מנכ"לית עמותת עלי"ה, עמותה לזכויות ילדים והורים, עזרו לאיילת. היא הצליחה לשמור על בתה, לצמצם את חובותיה ולמצוא דירה. היא סיפרה היום (שני) אצל יעל דן בתוכנית הסיום של "עושים צהריים": "אני זוכרת לגמרי את המפגש שלנו. באתם והיו לכם הרבה שאלות. גם אני מאוד חששתי אבל הרגשתי שנכנס לי אוויר. מהיום שנפגשנו, נחמה לא עזבה אותי בשום שלב. הדברים שקיבלתי דרכה הספיקו לבת שלי עד אחרי גיל שנתיים". נחמה תיארה: "5 דקות אחרי שסיימתי את השיחה הייתי מוצפת בנשים מכל הארץ שהתקשרו שרק רצו לתת, לעזור ולשלוח כל מה שצריך". איילת שיתפה: "עברנו לדירה חדשה והקמנו את הבית מאפס. כיף לנו, פשוט הקמנו את המשפחה שלנו, משפחה קטנה ומאושרת. משנה לשנה גם אני כאדם התחזקתי יותר, הייתי יותר מ-25 שנים ברחוב לסירוגין. פתאום למדתי מה זה שיש לי בית, מה זה לחיות בשגרה. ב-5 השנים האחרונות גם צמצמתי את החוב שצברתי". (צילום: אילוסטרציה)