רסיסי לילה - 07.04.21
בתוכנית, נצלול לעולמם של אנשים. עולם שנע בין הגטו לרכבת, בין צעדות המוות, לבונקר וליערות. וזיכרונם, חתום בדיו על דפי יומן מצהיבים - שרד. ומשלא נותר לנשמותיהם גוף לחיות בו, הן חיפשו בית חדש. במשדר זה הן ימצאו אותו בתוכנו. נפגוש אותם בין רסיסים של תקווה וייאוש. בין רסיסי הלילה. מי שיהיו להם לקול יהיו מגישי גלי צה"ל בעבר ובהווה.
1,781 עצירים נקברו בבית הקברות במחנה המעצר גירס שבצרפת. התנאים הקשים במחנה הביאו למותם של כ-800 איש ממחלות, כמו טיפוס ודיזנטריה, רק בחורף 1940-1941. לצד הרעב והסבל היומיומי, התפתחה במחנה פעילות ענפה בתחום התרבות, שכללה קונצרטים, הצגות תיאטרון, הרצאות ותערוכות. הייני וולפיש, שהיה עציר במחנה, כתב: "עשינו תיאטרון בגירס, התדעו מה פירוש הדבר? שיחקנו כדי להישאר בחיים. חזרות ערכנו בלילות קפואים, רעבים על סף עילפון, הבאנו שמחה, אורה, חיים לאלפי צופים". וולפיש תיאר את החיים מאחורי גדרות התיל: "היינו במצוקה נוראה מכל, נשכחים, עזובים, יתומים, דחוסים בתוך צריפים קודרים. סערת המלחמה נשבה מעל ראשינו". הוא הסביר איך העיסוק בתיאטרון הפיח מעט תקווה בעצירים: "עוררנו לחיים אלפי נואשים, נסכנו אומץ, החזרנו תקווה ואמונה. את כל סבלות האנושות חווינו על בשרנו, אבל עשינו תיאטרון - חישבו מה פירוש הדבר". האזינו לקטע המלא בתכניתנו "רסיסי לילה": (צילום: אנספלאש)
(צילום: אנספלאש)
