עשר דקות מבנימינה // סמל איתמר וייל, לוחם בגדוד 13, גולני

שירה מהשמירה - 26.07.22

הַחוֹל, הֶחָצָץ הַגָּרוּס וְהַקּוֹלוֹת שֶׁבִּקְצֵה הָאֲפַרְכֶּסֶת

וְהַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים-שְׁרָבִיִּים-לוֹהֲטִים נוֹשְׁקִים לְסוֹף הָאֹפֶק

וְהַשִּׁפְשׁוּף שֶׁל הַבֶּגֶד עַל הָעוֹר וּמְעִיכַת הַקַּסְדָּה אֶת הַלֶּסֶת

אֲנִי רָץ וּמַזִּיעַ, זוֹרֵם וְנָע; אֵין בִּי עוֹד אֶלָּא דּוֹפֵק




מִלִּים מְעוּכוֹת וְלָרוּץ וְלָרוּץ; סוֹף הַזְּמַן, תְּחִלָּתוֹ, וְחוֹזֵר שׁוּב

שֵׁנָה שֶׁנִּמְעֶכֶת וְגִמְגּוּם חָרוּץ, מַאֲמָץ לְהִשָּׁאֵר קַשּׁוּב -

לָאֲדָמָה שֶׁנּוֹשֶׁמֶת מִתַּחְתַּי, לְעַשְׂרוֹת מִלְיוֹנֵי חֲרָקִים שֶׁמְּפִיחִים חָיִים בַּצּוֹמֵחַ

וְלַ-הֵיכָן, לַמָּקוֹם, תְּפוּצוֹתַי שֶׁאָז וְהַיּוֹם, לַלְּחִישָׁה, וְלָרֵיחַ

לַחִיּוּךְ וְלַתְּמִיכָה, לְאוֹר שֶׁל בֹּקֶר מֻקְדָּם, לְיוֹפִי מְבֻלְבָּל שֶׁל לַיִל

וְלַגַּעֲגוּעִים לִשְׂמִיכָה, לַעֲנָנִים הַחוֹלְפִים - לְחֹרֶף כָּלוּא בִּידֵי תַּיִל




כַּמָּה רַעַשׁ, כַּמָּה קֶצֶב יֵשׁ לַפִּצּוּץ - אֵיזוֹ מַנְגִּינָה לַהֶרֶס

בְתוֹךְ פְּלַסְטִיק אֲנִי מְלַקֵּק בְּמִצְמוּץ מְלִיחוֹת בְּנִיחוֹחַ עוֹפֶרֶת

לְהִדָּחֵף מִבְּעַד לַקִּיר - וְלִמְתֹּחַ יָדַיִם, וְלִצְעֹד וְלָשֵׂאת עַל כָּתֵף

חֲרָדָה לִשְׁכֹּחַ, רַק לֹא לְהַפְקִיר - כָּמֵהַּ לְחִבּוּק, לְהֵעָטֵף




הַתְּשׁוּקָה לְמַעֲבָר, לְסִיּוּם, אֲנַחְנוּ רַק כַּת שֶׁמְּחַכִּים לַקֵּץ

וְהַגּוּף הַמְּטֻפָּשׁ, הָאָטוּם שֶׁרַק מִשְׁתּוֹקֵק לְהֵעָקֵץ

וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּכְאֵב מֻזְנָח, לְהִטַּהֵר בִּפְצִיעָה

הַנָּחַת שֶׁבְּאָבְדָן, הַקַּלּוֹת שֶׁבִּקְטִיעָה




סוֹגְדִים לַנְּפִילָה, לְאָבְדַן, כַּמָּה יְפֵהפָה הוּא הַהֶפְסֵד

לָאוּץ לְהִתְנַדֵּב, לְהִתְגַּלְגֵּל כְּכֶלֶב אַשְׁפַּתּוֹת, לְהִתְחַסֵּד

כָּמַהּ שֶׁהִשְׁתּוֹקַקְתִּי לִפֹּל וְשֶׁאוֹתִי יִשְׂאוּ בַּאֲוִיר -

וְכַמָּה פָּחַדְתִּי לְאַכְזָב

הַכָּבוֹד הַקָּלוּשׁ וְהֶהָדָר הַשָּׁבִיר

אֲנִי עוֹד פֹּה. לֹא עוֹזֵב




הַסֻּכָּר! הַסֻּכָּר! וַעֲרֵמוֹת שֶׁל פַּסְטָה

טוֹבְלוֹת בּשֶּׁמֶן מְכוֹנוֹת וּבְרוּחַ מַסָּע

וּלְאָן שֶׁנִּמְלֶטֶת, הֵיכָן שֶׁנַּסְתָּ-

זֶה רַק אֲנִי, זֶה רַק אַתָּה. חֲרָטָה מְאוּסָה




הַשָּׁחוֹר שֶׁשּׁוֹלֵט בַּכֹּל; חֹם הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּנִיסָה כָּל צֵל

מִלִּים וּדְבָרִים לִשְׁקוֹל, וְהַחִיּוּב לְהִנָּצֵל

אֵין הֶכְרֵחַ לַעֲצֹר, קָשָׁה לִי לִדְרוֹשׁ

גּוּפִי בַּמָּצוֹר; קְטַנּוֹת הָרֹאשׁ




אַךְ עֲדַיִן אוֹר בְּעֵינַיִם, וְהַהַעֲנָקָה שֶׁלְּךָ לַשְּׁאָר

אַתָּה מִצְטַמְצֵם, מִתְפַּשֵּׁט, קָרוֹב יוֹתֵר לְ"מְאֻשָּׁר"

זֶה מִשְׂחָק, זֶה תֵּאַטְרוֹן, זֶה הַמֶּרְחָק מֵהָרֹן

וְהַבַּיִת, וְהַלִּפְנַי, וְהָאַחֲרֵי, וְהַזְּמַן שֶׁעָבַר וְהָרֵי-

בְּזֶה בָּחַרְתִּי, לֹא? רַק לִהְיוֹת לְקָרְבָּן

רֶגֶשׁ מָתוּחַ. לֵב מְאֻבָּן