שיר ללא שם // סמל שני ברגר, משרתת בבט''ר ניצנים
שירה מהשמירה - 12.07.22
פיסה ועוד פיסה
יורדות ממעטפת הלב.
כמו אווזה הפורסת
אט אט את כנפיה
עד שהן פתוחות לרווחה
בגאווה עם חזה הבולט.
גם דפי הזהב
יורדים בזהירות
חושפים את צבעו האמיתי.
כמו אישה מעט עיוורת
עם הרבה רצון לאהבה.
כמו גור אריות
המשקיע בשאגה.
כמו יונק בחורף
שיודע שבקיץ יהיה מה לאכול.
כמו נווטת
שאבדה כשהתחיל להחשיך
מחפשת את אור הירח.
בתוך נבכי נשמתי
שוכנת אומנית
מציירת דברים
שעוד לא נתגלו.
בתוך נבכי נשמתי
צומחת אומנית
שרק מחפשת
למצוא שוב את ניצניה.
בתוך נבכי נשמתי
חולמת חלומות גדולים.
בתוך נבכי נשמתי
מוסתרת מעט
מענני הגשם
מסיטה אותם במכחולה.
בתוך נבכי נשמתי
נוכחת אומנית
שמצאה את דרכה.
